יום ראשון, 2 בדצמבר 2012

חורף

חורף בא, חורף מגיע..
מין חורף מוזר כזה, שכאילו עדיין לא החליט שהוא חורף.
ימי שמש פוגשים אנשים בחולצות קצרות או ארוכות ודקיקות.
אבל כשהוא מגיע, באותם הימים שמחליט שהוא באמת חורף, הוא מגיע בשיא הכוח.
כבר החלפנו ארונות, הורדנו צמרים, והשארנו ליתר בטחון קצת קייצים. כזה הוא החורף הישראלי.
כשגרתי באירופה החורף היה חורף. כזה שמחייב את הפק"ל: צעיף, כפפות, כובע.
אז אצלנו זה מצטמצם לחודשיים חורפיים ועוד חודשיים מתנדנדים.
ובחודשיים החורפיים, אנחנו ארופאים, כמעט.
לכבוד החודשיים האלו, שתיכף כבר כאן, אספתי לכם פריטים שאהבתי,
כאלו שהייתי ממליצה לרכוש, בכל מקרה, כי גם שנה הבאה, בע"ה, יהיה חורף
קודם כל כובע.. עדיף מצמר רך, כזה שלא יעקצץ במצח ואם לא מצמר אפשר גם מכותנה

ואז חשוב צעיף
צעיפי צמר טובים לחורף בלבד, אך קיימים גם צעיפים מכותנה מעורבת בצמר, או מכותנה לייקרה שיכולים ל"סחוב" אצלנו עוד כמה חודשים. בחרו לכם צעיף נוח כזה שהוא מספיק רך כדי להכנס לתיק, ואולי אחד רחב שיכול להפתח ככיסוי כתפיים.

הצעיפים היום השתדרגו. ישנם הסוג הסגור, "בייגלה" שיכולים לשמש גם ככיסוי כתפיים, גם כצעיף, וגם כיסוי ראש.

וישנו סוג מקסים שמצאתי באתר etsy שהוא כובע צעיף, קבלו:


לגברים , מחממי צוואר, וכובעים צמודים


פריט אופנתי שלדעתי יכול להתאים דווקא לחורף הישראלי, למרות שעדיין לא תפס כאן,
שרוולוני זרוע. כאלו שמחממים את הידיים, או את הזרועות (הארוכים הביניהם) ומאפשרים ללכת עם קצר, ולהוסף בשעת הצורך. נוח שכף היד פנויה, והמראה שיקי בהחלט


תוספת קטנה..
נעלי בית מלבד.
אני פשוט עפה על החומר הזה, שלשמחתי התחיל להכנס מעט.
ישנם יוצרים מדהימים שעוסקים בליבוד.
זוהי מלאכה עתיקה יותר ממני, שעם המגמה של החזרה לטבעי, החלה לפרוח


מחממי אוזניים, לא חייבים להראות מצחיקים

טוב
רגע לפני שאני מסיימת
לא לשכוח...
תה חם!

שיהיה לכם חורף חם, בריא ומפנק
אלונה
www.tike-studio.com

יום שבת, 8 בספטמבר 2012

תחל שנה וברכותיה

שנה עברה מאז שנולד לי מיכאל, שנה בסימן אימהות טוטאלית. מיכאל הצטרף לשתי בנותי הקטנות האהובות, ולי נותר להשלים שאי אפשר אחרת. אמא אמא אמא. זה מה שהייתי.
כאשה יוצרת, עצמאית ועובדת זה לא היה קל. נעה ונדה בין המציאות המכתיבה את תנאיה לבין הרצון למקום האישי שאינו מוצא לו את הזמן והמקום. בין הסיפוק שבהשלמה והקושי שבמאבק, מוצאת את עצמי יושבת בחוץ בערב, אחרי יום מלא בילדים, מסתכלת על הסטודיו האהוב, מתגעגעת.



שנה הילכתי בין בטיפות. התיקים נמכרו בחנויות, שהמתינו יותר מהנחוץ שאגיע לחדש ולמלא. נשים שהתקשרו לתאם הגעה לסטודיו, היו צריכות להיות עקשניות ברצונן כדי שאוכל לפגוש אותן בין לבין. לשמחתי הסובלנות שגילו הנשים שהגיעו, מתוך הכרה אישית ופנימית עם ילדים, איפשרה מפגשים הזויים של ילדים מתרוצצים במעגלים, שמחים וקולניים.
כן, אם להתעסק בהכרת הטוב, אז פתחתי גם חנות באטסי, שאיפשרה לי למכור מהבית ודווקא את תיקי האמהות..מקרה או לא? וגם הצלחתי להשתתף בארוע אומנים במושבה, לשלושה ימים מבורכים ומהנים. תוך עריכת חשבון נפש זה אני מתבוננת ואומרת- זה לא מעט, הא? ברוך השם. גם אמא וגם קצת יוצרת.. אבל.. האמת, התגעגעתי ליותר.


שנה חדשה התחילה. הילדים נכנסו לגן. גם מיכאל כבר שבוע במשפחתון. הרגע לו חיכיתי רבות, הגיע.
רגע לפני כתיבת פוסט זה, ישבתי בחוץ, הסתכלתי על הסטודיו וחיוך עלה בי. על הדלת נשאר לו פתק שאומר " תיכף חוזרת, אלונה" פתק שהשארתי ללקוחות ביום שישי כשקפצתי להביא את מיכאל מהבייביסיטר. " כמה סימבולי" אמרתי לעצמי, והחלטתי להשאירו.

את חזרתי לעניינים התחלתי בסייל חיסול. ככה מתוך תחושת בטן, החלטתי שלפני שמתחילים בחדש, אני רוצה לחסל את הישן. מי שהגיעה בסופ"ש האחרון זכתה בתיק ב99 ש"ח. ומי שלא הספיקה תוכל לתאם הגעה ולזכות בהנחה דומה עד גמר המלאי.

הבטן מלאה פרפרים. לא פשוט לצאת ולחזור חזרה. הראש מלא בעיצובים חדשים שמחכים כבר לצאת החוצה.
הלב מלא בהתרגשות, סקרנות ואם להודות על האמת, גם חששות.

שנה חדשה בפתח. מה אאחל לעצמי? שנה מלאה בסיפוק, יצירה, אומץ ובהירות, שפע והצלחה.
לדעת מהי הדרך, להיות אמיצה לעשות אותה ולהצליח לשלב את המקום האישי הזה, עם האמהות ששם כל הזמן.

שנה טובה לכם יקרים. הלוואי ותוכלו להגשים בה את רצונותיכם הכמוסים והגלויים, שדרככם תהיה קלה, ותזכו לשמוח בכל מה שבא.

אלונה

יום שלישי, 8 במאי 2012

כל אמא היא קודם כל אשה- Big Mum


כשנולדה לי ילדתי הראשונה, יהלי, לא היה לי תיק אמהות. כבר אז עסקתי בעיצוב תיקים, אבל לא עיצבתי כאלו, ולא אהבתי את המראה הנפוץ של נשים שנראות "בטיול שנתי" עם תיק על הגב. בלי להעליב, זה ממש אישי. כך שדחפתי הכל לתיק אחר מהסטודיו שהיו בו מספר תאים, והייתי מרוצה. אף פעם לא לקחתי את כל הבית איתי, אלא רק את מה שצריך. אחרי חמישה חודשים נודע לי שאני בהריון, וכך מצאתי עצמי עם שתי תינוקות, יהלי ודניאלה, ותיק אמהות חדש שעיצבתי ממש לפי הצורך והנסיון. המטרה הראשונה שעמדה מול עיני, מעבר לנוחות שקיימת בתיקים נוספים בשוק, היא ליצור תיק נשי, לא רק אימהי. שהאמא-אשה שתלך איתו תרגיש מוחמאת. כי כל אמא היא קודם כל אשה.



Big Mum, תיק האמהות של תיקה סטודיו, עוצב ותוכנן עבור נשים/ אמהות שרוצות שיהיה מקום להכל, שיהיה להם נוח, ושיראו טוב. המטרה שעמדה בראשי יצרה לבסוף תיק שנותן מענה לא רק לנשים עם תינוק, אלא גם לנשים שמחפשות תיק גדול ומחולק, שיתן להן מענה לצרכי היומיום. עם זאת המחשבה הבסיסית היתה על האמא ולכן אציין את תכונותיו כתיק אמהות.



Big Mum תפור משתי שכבות של בד איטלקי איכותי. הוא ניתן לכביסה או לניגוב במגבון לח על פי הבד הנבחר.

גודל: 35X37X12 (התיק גבוה ומאפשר איחסון של שמיכה מגולגלת מעל כל הבגדים)



בחוץ: 2 כיסים קדמיים גדולים
2 כיסים צדדיים לאחסון בקבוקים
תיק אישי הנתלה עם ווים וניתן להסרה לשימוש בנפרד (כולל רצועת נשיאה נוספת)
רצועת נשיאה אלכסונית מתכווננת על פי הצורך, משמשת גם לתליית התיק על העגלה בצורה יציבה ונוחה.
2 רצועות גב מתכווננות

בפנים: תא לבגדים גדול (לי הספיק לשני תינוקות)
תא חיתולים גדול (כנ"ל)
תא מחיצה נסגר ברוכסן (לכל מה שרוצים בנפרד, לדוגמא: בגדים מלוכלכים)
כיס לפריטים קטנים
אבזם למוצץ\ מפתחות



2 כיסים חיצוניים לבקבוקים

 
כיסים קדמיים גדולים


3 תאים גדולים פנימיים


כיס פנימי ואבזם למוצץ\ מפתחות



תיק אישי + רצועת נשיאה נוספת




אם אשה, אז למה שלא יהיה לה  גם תיק אישי?

נכון שאת אמא, נכון שהתינוק שלך תמיד (כמעט) איתך, אבל ישנם גם הרגעים בהם את יוצאת לבד מהבית, גם אם זה רק לסידורים. במקום להחליף תיק, Big Mum, מספק לך פתרון קליל, מהיר ומחמיא. תיק קטן, נוסף שנתלה על חלקו האחורי של התיק ויכול להכיל את הארנק , משקפי השמש ושאר החפצים האישיים שלך. ביומיום חפצייך יהיו מופרדים מחפצי התינוק, ותוכלי לתלות את התיק על העגלה כך שחפצים אלו יהיו מולך. ובימים בהם את יוצאת לבד, כל שעלייך לעשות, להפרידו מהתיק. כל תיק מצויד ברצועה נוספת המתחברת בקלות כדי לאפשר לך נשיאה נוחה ומחמיאה.
אפשרות נוספת היא להשתמש בתיק זה ליציאות קלילות עם התינוק, לחפצים ההכרחיים.


היום, כשתינוק חדש הגיע למשפחתנו, מיכאל, Big Mum שלי משמש אותי באופן יומיומי, לנסיעות ארוכות, ליציאות היומיומיות, והתיק הקטן, הוא הפתרון הנוח ביותר לדינמיות בה אני חיה. 

בקולקצייה החדשה של Big Mum עיצבתי דגם מוזהב מחומר דמוי עור. כמקודם, זהו תיק שמתאים לנשים שאינן בהכרח אמהות לתינוקות, והדגם המוזהב לוקח תפיסה זו צעד אחד קדימה. עם התיק הקטן שלו ניתן ללכת ממש כתיק ערב.

כאמא, אשה ומעצבת אני ממליצה על Big Mum בחום ואהבה. הוא נוח, איכותי דינמי ונשי. כל מה שצריך.
אני מזמינה אותכם לאתר להתרשם מהדגמים.
את Big Mum ניתן לרכוש דרך האתר, בסטודיו בפרדס חנה ובחנויות נבחרות.

Big Mum זהב

Big Mum תכלת

Big Mum שמנת



יום שישי, 23 במרץ 2012

על נשיות ואומנות

נשים הן זן מופלא. החוכמה שלהן עתיקה, היופי שלהן הוא מיתוס, האמהות שבהן היא פלא, הגמישות שלהן ויכולת התימרון היא בלתי נתפסת. האהבה שלהן מרפאה, החושניות שלהן מעוררת, אך יותר מכל היא יכולת ההכלה שלהן. היכולת להכיל את כל המתרחש סביבן ויותר מכך בתוכן.
לעצב וליצור עבור נשים זוהי חוויה אינסופית והקשר הישיר עם נשים האוהבות את העיצובים שלי, ממלאה אותי תמיד מחדש. לגעת בחומר חדש, בצבע של בד נוסף, לדמיין מי היא אותה אשה שתלבש, תענוד, תתאהב באותו התיק.. כל אלו נותנים לי כל פעם מחדש, במהלך כל השנים את הכוח, הרצון והתשוקה ליצירה.
היצירה היא חלק בלתי נפרד ממני, כמו האמהות, כמו הנשיות. הסטודיו שלי הוא המקום המנחם, העוטף והמעורר שלי. חוץ מתיקים אני מעצבת כאן פריטי אופנה כמו שכמיות עליוניות וחגורות, בקו קלאסי ונקי המחמיא לנשיות שלנו. זהו מרחב נשי אישי ומזמין.


עוד שבוע, ארוע "אומנים במושבה" יתקיים כאן בפרדס חנה. זה שנים שרבים מרחבי הארץ מגיעים לראות, להרגיש להשביע את סקרנותם ולהתחדש ביצירות מיוחדות של האומנים הרבים החיים כאן.
עוד שבוע יפתח הסטודיו את דלתו ורבות ויפות יכנסו, וישתתפו בחווית היצירה, והזהות הנשית.
שנה שעברה היה תענוג, ואני נרגשת לקראת המפגש הנוסף עם המגוון הנשי המופלא הזה.
אני מזמינה אותכן בחום להגיע ולהכנס לתוך המקום הזה שמעורר בי התרגשות, שממלא אותי ומאזן אותי.

באהבה, אלונה


ימים חמישי- שבת 29-31.3.2012 
חמישי 10:00- 20:00
שישי 10:00- 1700
שבת 10:00- 20:00 

תיקה סטודיו, רח' שלדג 34 פרדס חנה
http://www.tike-studio.com/
054-4670564

יום ראשון, 4 במרץ 2012

save the date

לפני שנה פתחתי את הבלוג הזה, היו תקופות עשירות בכתיבה והתגובות חיממו את הלב, והיו תקופות שהשתיקה יפה להן, אז שתקתי.
הסטודיו הקסום, עליו כתבתי בתחילתו של הבלוג, היה שמח כשהגעתם, וחיכה בסבלנות כשלא הייתי פנויה ("אמא, אמא")
הסערה האחרונה הציפה אותו ואותי, והותירה אותנו המומים ומבולבלים. והכל רגע לפני, לפני ארוע חשוב שיתרחש בסוף החודש הזה. אומנים במושבה. סוף שבוע מרוכז של יוצרים, אומנים ומעצבים שפותחים את דלתות הסטודיו שלהם בפני המונים מכל רחבי הארץ.



שנה שעברה היה פיצוץ. היתה הנאה גדולה, שמחה, הצלחה וברוך השם מצוין.
והשנה.. השנה בעזרת השם יהיה גם.

ומה יהיה??
יהיו תיקים, כמובן.
יהיו שכמיות רכות מבדי כותנה ולייקרה, שמתאימות לרוב עונות השנה. כן, גם לקיץ הממוזג, מלשון מזגנים. מי שמכירה יודעת, ומי שעוד לא מכירה, אני ממליצה להכיר. פריט קז'ואל נעים ונוח.
יהיו עליוניות חולצתיות, שבעווני עדיין לא צילמתי, אבל שווה למדוד.
יהיו חגורות בד רכות, שמוסיפות עניין לכל מראה פשוט.
ויהיו פריטי וינטאג' חדשים וישנים, שאני ממשיכה לאסוף, בארץ ובחול. פריטים נבחרים שנאספים באהבה ובהקפדה רבה.

 Stock Shock Sale

לרגל הארוע ימכרו הדגמים Grace ו Scarlet בהנחה משמעותית
Grace ב110 ש"ח במקום 189 ש"ח
Scarlet ב100 ש"ח במקום 169 ש"ח


Scarlet

Grace
אני מזמינה אותכם לסטודיו הקסום שלי, מקום נעים חמים ורך. פינה נשית אישית ואוהבת.

אלונה

יום חמישי, 19 בינואר 2012

פרחים בשמי שניידר

הפוסט הזה חיכה כמה ימים כדי לצאת. אולי כי הוא עדיין מתבשל לו ועצם כתיבתו תביא את התובנות שבו להתבסס עמוק יותר, אולי כי מעורבים בו רגשות רבים שצריכים להרגע, אולי כי לא ידעתי איך להתחיל. אני אתחיל בעובדות היבשות שבזמנו היו נראות החשובות ביותר, והיום ברור שהן היו רק קצה קצהו.. העובדות: תינוק חולה, לא ישן, לא אוכל, חום גבוה, שיעול חנוק, אנחות... הפנייה למיון, הגעה לשניידר, בית חולים לילדים.
והעולם שלך משתנה. העולם שלך מצטמצם, ואח"כ הלב שלך מתרחב.
כל עולמך נמצא בין קיר לוילון, שמפריד אותך מעוד סיפור עצוב של ילד חולה. הטיול שלך הוא במסדרון עם שטיח אפור ודלתות מעוטרות שמנסות לעשות שמח לילדים כאן. אקווריום בקצה המסדרון הוא האטרקציה לילד, והאוכל שלו, החום,  האנטיביוטיקה, הזריקות, הבדיקות ביקורי רופאים, שאלות ותשובות הן הדבר היחיד בו אתה מתעסק. אבל זה ברמה הגשמית...
כי ברמה הנפשית, משהו קורה לך.. הילד הזה שלך, הביא אותך לתיקון נוסף.
כן, על חשבונו אומנם, אז כדאי שתפנים את זה עמוק פנימה!
הודיה, אנשים. פרופורציות בחיים, חברים. נתינה, אהובים. ושוב הודיה...



בואו נחזור אחורה. ליומיום שלך. את קמה בבוקר, ישר לילדים. אין לך זמן לשתות קפה רגע עם עצמך, לעכל את חזרתך לחיים אחרי לילה של שינה. לא תמיד את ישנה, וגם אם כן, את יודעת שהיום לפנייך עמוס כל כך שאת רק מתעייפת מהמחשבה. ואתה.. קם מוקדם, השמש עוד לא זרחה, ואתה יוצא ליום עבודה חדש שבסופו, לא תשכב על הערסל. בסופו תחזור לילדים, ועייף תצטרך לתת את רגעי החסד- להם. שגרה מתישה, דאגות של פרנסה, זוגיות רופפת מעייפות, חינוך שלא תמיד מוצא את הדרך, החסרה עצמית....כן, זה מתיש. אבל...
כשהילד שלך חולה, אתה פתאום מבין מה חשוב ומה טפל. וכשאתה מאושפז בבית חולים לילדים אתה מבין את זה טוב טוב. כי כמה שזו תישמע קלישאה, העיקר הבריאות. ונכון שאנחנו יודעים את זה, אבל השגרה המעייפת הזו משכיחה את זה מאיתנו לזמנים ממושכים, עד שקוראים לנו להתעורר, לקבל פרופורציות חדשות.


"מספר המזל" קומה 7

לילד שלי היתה דלקת ריאות. קשה. וזו לא הפעם הראשונה שאני איתו בבית חולים, והוא סה"כ בן 5 חודשים. אבל אנשים, יש שם הורים לילדים שמאושפזים חודשים. אתה שומע שם סיפורים שהשיער עומד לך. ומול המחלקה בה מאושפז הילד, נמצאת המחלקה האונקולוגית. כן, זו של חולי סרטן. ילדים אמיצים, מתוקים עם עניים גדולות, שהגיעו לעולם הזה לא מזמן, וכבר בית החולים הופך להיות עולמם. אתה מזהה אותם לפי הקרחת, לפי החוורון, לפי העניים הגדולות שרוצות אחרת...
ואז אתה רוצה אחרת...
לקום בבוקר ולהגיד: תודה אלוהים, תודה! תודה שאני בריא, תודה שהילדים בריאים תודה שבעלי בריא, תודה שנתת לי משפחה, תודה שהפקדת אותם באחריותי, ונתת לי את המתנות האלה. אנא עזור לי אלוהים לקבל את כל מה שמזמן היום הזה בהבנה, בשמחה, והראה לי את הדרך הנכונה לחיות בשלווה, בשמחה,בסובלנות ובנתינה. ושמור לי עליהם אלוהים, שמור לי עליהם, כי זה מה שחשוב, וכל השאר...בקטנה!



פרחים בשמי שניידר